בפני עתירה מנהלית שהוגשה על ידי העותר בשמה של בתו, נווין דבור, כנגד המשיב, משרד החינוך. העותר מבקש כי ביהמ"ש יורה למשיב לכנס לאלתר את ועדת הערעורים אשר אמורה לדון בערעורים על תוצאות בחינות הבגרות מועד קיץ 2007 ולתת החלטה בערעורה של בתו של העותר.
בתו של העותר הייתה תלמידת כיתה י"ב בשנת הלימודים תשס"ז בבית ספר תיכון מקיף בית ג'ן. התלמידה ניגשה לבחינת בגרות באנגלית במועד הקיץ האחרון, אך התוצאה שקיבלה הייתה "חשד", ללא ציון. משמעות החלטה זו היא העדר ציון ופסילת הבחינה והטלת כתם בביתו של העותר. ככל הנראה, סיבת ה"חשד" הינה חשש לשימוש במילונית. לאור זאת, התלמידה הגישה בתאריך 15.8.07 דרך בית הספר ערעור על ההחלטה הנ"ל וביקשה לבטלה. התלמידה ואביה העותר הדגישו בפני הגורמים המוסמכים הפועלים מטעם המשיב את החיוניות הרבה לדון בערעורה בהקדם האפשרי ככל שניתן היות ועיכוב בדיון בערעור עלול להפריע לקבלתה ללימודים אקדמאיים שאליהם נרשמה לשנת הלימודים הקרבה - תשס"ח.
העותר טוען כי לא קיבל מענה מהמשיב לפניותיו המרובות ואף לא הובטח לו כי העניין יטופל בהקדם האפשרי. כן טוען העותר כי עיכוב בדיון בערעורה של התלמידה ובמתן החלטה עלול להסב לה נזק רב ובלתי הפיך, שלא כדין, על ידי הפסד שנה שלמה ללימודים האקדמאיים שאליהם נרשמה.
המשיב טוען כי דין העתירה להדחות על הסף מחמת היעדר סמכות מקומית מאחר שערעור על חשד מועבר לבחינתה של ועדת טוהר בחינות אשר מקום מושבה הוא ירושלים ולכן כאשר עסקינן בהחלטה שעתידה להתקבל בירושלים הסמכות המקומית לבירור העתירה מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. כן טוען המשיב כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל היותה מוקדמת, מבלי שהעותר מיצה את ההליכים המנהליים הפתוחים בפניו. זאת משום שעל החלטות ועדת טוהר הבחינות ניתן לערער בפני ועדת הערעורים העליונה לפני פניה לביהמ"ש לעניינים מנהליים.
לגופו של עניין טוען המשיב כי יש לדחות את העתירה משום שהערעור שהגיש העותר על הקביעה בדבר החשד עתיד להתברר בהתאם לנוהלי המשיב על ידי ועדת טוהר הבחינות אשר מתכנסת ביום 9.10.07 לדיון בכל הערעורים, כאשר עדיפות תינתן לערעורים על חשדות בבחינות במקצועות האנגלית והמתמטיקה. מאחר שלוועדת טוהר הבחינות הגיעו כ- 2,000 ערעורים על חשדות מעריכים בבחינות באנגלית, ההערכה היא כי בדיקת הערעורים תמשך כשבועיים ימים. לכן הערכת המשיב היא כי תהליך הדיון בערעורים וההכרעה בהם יסתיימו, לכל המאוחר, בשבוע הראשון או השני של חודש נובמבר 2007.
סבורני כי דין העתירה להדחות הן על הסף מטעמים של היעדר סמכות מקומית והיותה של העתירה מוקדמת והן לגופו של עניין מאחר שביהמ"ש לעניינים מנהליים לא יתערב בנהלי שמיעת הערעורים בפני הוועדה לטוהר הבחינות ובשיקול דעתה של הוועדה באשר לדרך קיומם של הנהלים, כל עוד לא נפל פגם של ממש בהתנהלות הוועדה.
בית משפט זה אינו בעל הסמכות המקומית לדון בעתירה זו מאחר שמדובר בעתירה כנגד התנהלותה של ועדת טוהר הבחינות, אשר מקום מושבה הוא בירושלים והמדובר בוועדה ארצית המרכזת את בירור כל הערעורים המוגשים מכל רחבי המדינה כנגד חשדות מסוג החשד הנדון במקרה זה. לא ניתן לקבל את טענת העותר כי הסמכות המקומית מסורה לבימ"ש זה משום שהבחינה התקיימה בבית ספר אשר נמצא במחוז חיפה וזאת משום שהעתירה היא כנגד התנהלותה של הרשות המנהלית, במקרה זה הוועדה לטוהר הבחינות. על כן, מאחר שמדובר בוועדה המתכנסת ודנה בירושלים והחלטתה עתידה להתקבל בירושלים, הסמכות המקומית לבירור העתירה שעניינה פעילות הוועדה מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (ראה: תקנה 2(א) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000).
שקלתי אם יש מקום להעביר את העתירה לדיון בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, שהוא כאמור המוסמך לדון בעתירה. החלטתי כי אין מקום לעשות כן מאחר ועל פניו העתירה הינה מוקדמת מאחר שהעותר טרם מיצה את ההליכים המנהליים הפתוחים בפניו ומאחר שההליך המנהלי טרם הסתיים. ועדת טוהר הבחינות טרם השלימה את פעלה וטרם מסרה החלטתה בעניין ערעורו של העותר. לאחר שהוועדה תסיים תפקידה ניתן לפנות כנגד החלטתה, במקרה הצורך, במסגרת ערעור לוועדת הערעורים העליונה. על כן, העותר לא מיצה את ההליכים המנהליים העומדים בפניו וההליך המנהלי, אשר נמצא בעיצומו, טרם הסתיים. לעניין דחיית עתירה בשל היותה מוקדמת ובשל אי מיצוי הליכים, ראה:
בג"צ 10726/05
פאטמה אבו סרחאן ואח' נ' שר הפנים,לא פורסם;
בג"צ 7190/05
אריה לובל ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', לא פורסם;
דנג"צ 4894/96
פרבר זאב נ' משטרת ישראל ו-5 אח', פ"ד נ(4), 21, עמ' 27-28;
בג"צ 4793/95
דוד ששון נ' ראש הממשלה ושר הבטחון מר יצחק, לא פורסם.
לגופו של עניין העתירה היא כנגד הנהלים של דיון בערעורים בפני הוועדה לטוהר הבחינות. העותר טוען כי יש פגם בנהלים ובהתנהלותה של הוועדה וכי הוועדה דנה בעניין באיחור בלתי סביר תוך פגיעה באינטרסים של בתו. המדובר בוועדה שדנה בערעורים של תלמידים מכל רחבי המדינה ומטבע הדברים, מאחר שהערעורים הם מרובים, יש צורך לתת הזדמנות לכל המעוניינים להגיש את הערעורים בטרם מתכנסת הוועדה לדון בהם. בדרך כלל הוועדה מתכנסת בחודש ספטמבר אך בשל מועד החגים השנה חל עיכוב מסוים ולוח הזמנים השתבש במידה מסוימת.
כידוע, אין בית המשפט לעניינים מנהליים נוהג להתערב בהחלטות הרשות המנהלית המקצועית ואינו שם עצמו בנעלי הרשות, אשר בידיה המומחיות והניסיון. היא המוסמכת לקבוע מדיניות ולה הכלים לבצע את המדיניות.
ראה:
בג"צ 2920/94
אדם טבע ודין נ' המועצה הארצית לתכנון, פ"ד נ(3), 441, עמ' 454-455, עמ' 470-471;
בג"צ 2324/91
התנועה למען איכות השלטון נ' המועצה הארצית, פ"ד מה(3), 678, עמ' 687-688;
עע"מ 2418/05
צ'רלס מילגרום ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז ירושלים ואח', לא פורסם;
בג"צ 572 ,558/79
משה ג'מל נ' הסוכנות היהודית ו-6 אח', פ"ד לד(1), 424, עמ' 429-430.